בקע ספורטאים הוא פציעת ספורט מורכבת המערבת מספר  אזורים במפשעות והפוביס. 

השוני מבקע מפשעתי (IH) הוא לא רק בגורם לפתלוגיה ובכך שמדובר בפציעה המובילה לכאב כרוני שלא קיים בבקע מפשעתי, אלא גם בכך שבשלבים הראשונים של התפתחות SH ניתן לנסות טפול ב AMRP באופן שמרני מה שלא קיים ב IH.

לעומת זאת. כאשר הפציעה היא בדרגת חומרה גבוהה ויש לנתח הספורטאי, יש הכרח להשלים הניתוח ב AMRP כפי שנחוץ בכל פציעת ספורט אחרת.

חגורת הגפיים התחתונה בנויה משתי עצמות האגן שמחוברות מאחור לחלק הסקרלי של עמוד בשדרה, אולם מחוברות קדימה בניהם באזור הפוביס ע"י מפרק הסימפיזים  עם דיסק בתוכו כפי שיש בגב בין שתי חוליות. לאזור הפוביס מחוברים מקדיה שרירי הבטן הישרים מלמעלה ושרירי הרגליים המקרבים מלמטה.

אזור המפשעה נוצר  מהגידים המחברים את שרירי הבטן האלכסונים לקשת האגן: ה CONJOINT TENDON  (סגול), הפסציה הטרנסוסלית (כחול) והליגמנט האינגוינלי ( ירוק) . 

האזור הזה נושא בכל העומסים הנוצרים מפעילות התנועה שלנו על הרגליים בהליכה ריצה וכו'.

כאשר ספורטאי מבצע פעילות ספורטיבית כל השרירים האלו נמצאים בפעילות. פעילות זאת של השרירים השונים מסוכרנת בניהם על ידי העיצבוב מעמוד השדרה. בזמן פעילות בעצימות הגבוהה ביותר של הספורטאי, כל השרירים האלו פועלים במקסימום היכולת שלהם ובסינכרון בניהם.

  כאשר יש מצב בו יכולת הביצוע של השרירים השונים היא לא בשיא שלהם מסיבות שונות , נוצר מצב של חוסר איזון בין הכוחות שהשרירים מפעילים מכיוונים שונים והפוכים, בין הרגליים לבטן מימין ומשמאל. חוסר איזון זה בכוחות הפועלים גורם למתיחה וקרעים קטנים באזורי העיגון של השרירים במפשעה לפוביס ולקשתות האגן. (תמונה) . 

כך מתחילה הפציעה של SH אולם היא מתמשכת היות והספורטאי ממשיך בפעילות הספורטיבית שלו.

מצבים אלו שכיחים ומתפתחים בעיקר לאחר שהספורטאי חוזר מפגרה חופש או מנוחה ללא אימון של בניה הדרגתית מחודשת של יכולת השרירים לפעילות מקסימלית בעצימות גבוהה.

נזקים אלו מתבטאים בתחילה ככאב בזמן הפעילות או מיד לאחריה. בשלבים התחלתיים האלו ניתן לטפל בבעיה ע"י AMRP מותאמת היות והנזקים שנוצרו הינם הפיכים ביכולת של הגוף לתקן אותם. לעומת זאת אם הספורטאי לא מופנה לשיקום וממשיך את הפעילות הספורטיבית על נזקי הפציעה הראשוניים, אי היציבות שנוצרה מהחלשות העיגון של השרירים על עצמות הפוביס וקשתות האגן מוביל להמשך הנזק מהפציעה והתרחבות הנזק לאזור הפוביס ומפרק הסימפיזיס המחבר מקדימה את שתי עצמות האגן.

הויברציות הנוצרות מהמשך הפעילות בעצימות גבוהה ואי יציבות של עיגון השרירים מוביל לפציעה למעטפות הפוביס ואינסרצית השרירים המקרבים מלמטה והישרים מלמעלה.

בהמשך נפגע מפרק הסימפיזיס, הדיסק נפרץ כמו שקורה בעמוד השדרה ולבסוף אף נוצרת גם BONE MAROW EDEMA  וכן  STRESS FRACTUR, הפתלוגיה הנקראת ATHELTES PUBALGIA. (תמונה)

 במצבים אלו הכאב הופך כרוני גם מעבר לשעות הפעילות בלילה ולמחרת היום ובעל אופי דלקתי עמום וממושך.

בשלב זה כבר נוצרו נזקים בלתי הפיכים ליכול הגוף לרפא אותם ויש צורך בהתערבות כירורגית אנדוסקופית לשם כך.

הניתוח האנדוסקופי יטפל בנזקים הדלקתיים הגורמים לכאב באזור הפוביס ומפשעות  וישלים בחיזוק של כל אזורי המפשעות והפוביס שהתרופפו.

כמו בכל פציעת ספורט יש אזורים קולטרלים נרחבים מסביב לאזור הפציעה בשרירים והגידים המצריכים את השיקום ולכן יש להשלים הניתוח ולבצע AMRP ייחודי לפציעה זו .

כפי שצוין לפציעת SH דרגות חומרה שונות בהתאם למעורבות אזורים שונים עם התפשטות והתקדמות הפציעה: בדרגה ההתחלתית 1 הוא ממקוממת למפשעה, דרגה 2 גם מעורבות של שרירים כמו מקרבים וישרים, 3 בנוסף מעטפות פרהפוביאליות בפוביס מתחילות להיות גם כן מודלקות ומעורבות, דרגה 4 מעורבות גם של מפרק הסימפיזיס והדיסק, ובדרגה 5 נוצרת פגיעה בעצמות הפוביס עם בצקת מדולית ושברי מאמץ.

נגזרים מכך הם האינדיקציות לניתוח וטיפול: פציעה דרגה קלה 1-3 עם סיפור קליני קצר של 2-3 חדשים – ניסיון לטיפול שמרני ב AMRP. לעומת זאת פציעה בדרגה חמורה יותר 4-5 וספור קליני ממושך מעל 3 חדשים מומלץ ניתוח אנדוסקופי עם השלמה מחויבת של AMRP למשך של כחודשיים לפי החומרה והמהלך.

ה AMRP הוא חלק אינטגרלי בטיפול ב SH בכל שלביו, אין החלמה מניתוח SH ללא קיום מערכת המבצעת AMRP כמו שאין ירידה במשקל לאחר ניתוח בריאטרי ללא מערכת התומכת ומטפלת בהמשך.

כירורג שמנתח SH חייב להיות זה שמנהל את כל מערכת ה AMRP בהחלטות השונות כולל אם לנסות טיפול שמרני או כהשלמה לניתוח. 

הפציעה נגרמה והחלה בשל הבעיה שנוצרה באיזון בפעילות בין קבוצות השרירים שונים ולכן הטיפול חייב להתייחס למרכיב של השרירים מעבר לנזק. כפי שתיארנו נוצר חוסר איזון בפעילות של קבוצות שרירים שונות בעצימות הגבוהה ביותר, לכן לאחר התיקון הכירורגי יש להשיב ולבנות את האיזון הנכון בניהם הפעילות בעצימות הגבוהה ביותר.

מכאן ניתן להבין שה AMRP עובד דרך הפעלה נכונה של השרירים וגידיהם. מכיוון שהפציעה מערבת אזורים ואברים שונים יש לבנות תוכנית שיקום ייחודית לפציעת SH. בנינו תוכנית שיקום מתאימה ובשיתוף עם 10 פיזיותרפיסטים מרחבי הארץ המתמחים בשיקום פציעות ספורט אותה אנו מקיימים ומשפרים כ 25 שנה.

לתוכנית יש 3 מסלולי שיקום המתקדמים אחד לאחר השני וממשיכים במקביל.

המסלול הראשון שמתחיל והוא העיקרי Main course is Isometric Active Weight Bearing Exercise of the Trunk and Legs muscles, in increasing loads scale.  בהמשך ובמקביל אליו מתווסף המסלול השני 2nd parallel course – Core Muscles Stability and Coordination Exercise. המסלול השלישי מתווסף לשנים הקודמים ובמקביל והוא  3rd  parallel course – Aerobic running and sprinting.

על הכירורג להיות בקשר עם הפיזיותרפיסט המשקם לקבל דיווח על ההקדמות ובמקרה של צורך להזמין את הספורטאי לבדיקה תוך כדי מהלך השיקום.

השיקום מתחיל כשבוע לאחר הניתוח וימשך בהתאם לחומרת הפציעה בין 5-8 שבועות.

בתום התקופה הספורטאי נבדק שוב על ידי הכירורג שנותן לו את האשור לשוב לפעילות הספורטיבית.

יש מקרים בהם הספורטאי לא הגיעה לשיקום מלא בסוף התקופה הראשונה ואז יש להמשיך בשיקום עד להחלמה ונדיר שלא מגיעים אליה.

בסוף תקופת השיקום והחזרה לפעילות הספורטאי מקבל הנחיה ותוכנית אימונים שבועית קבועה שעליו לבצע כל הזמן כולל בחופשות בכדי לשמור אותו בכושר ואיזון שרירים נכון למנוע פציעה חוזרת.

יש להבין שכל פעילות ספורטיבית הורסת חלק מסיבי השריר ויש לבנות את השרירים מחדש בקצב מואץ בהרבה מהתהליך הטיבעי הנורמלי.

פעילות ספורטיבית בעצימות גבוהה הורסת שרירים בניגוד למה שרבים חושבים, ולכן יש לבצע פעילות מקבילה איזומטרית של בניית מסת שרירים.

קבוצה שניה של ספורטאים המופנים ל AMRP הם אלו עם פציעה קלה 1-3 שנמשכת מטבע הדברים משך זמן קצר של 2-3 חדשים.

ספורטאים אלו מופנים תחילה לנסיון שיקומי של חודש ולאחר מכן הערכה קלינית.

אם נצפתה התקדמות מבחינת המשקם, תחושת הספורטאי והממצאים בבדיקה הפיזיקלית השיקום נמשך להשלמה.

במידה ולא הספורטאי יופנה לניתוח שבהמשכו כמובן יבוצע AMRP   מלא. 

חשוב להבין ולהטמיעה שפציעת SH  שונה לחלוטין מ IH למרות שפעמים רבות ניתן למצוא אותן ביחד כפי שהדגמנו, ויש לטפל בנוסף ב SH ספציפית בכדי להחלים ולהיגמל מהכאב.

השרירים הם במקור הבעיה שנגרמה ובכדי להגיעה לריפוי מלא יש להתייחס אליהם בנוסף לטיפול הניתוחי.

AMRP הוא חלק מהטיפול ב SH ומחייב את הכירורג להבין ולקחת חלק בהליך ה AMRP.